ריבליק בובל / דקות חלום |
הבטתי בה במבט מתחנן,
קחי אותי, רק אותי - אומר - לא אומר,
היא יושבת, צופה, מבינה כל מבט
אך רוצה היא אחר ואני שוב לבד,
היא יוצאת מהאוטו, אומרת שלום,
ואני נוסע - נגמרו דקות החלום.
עיניה יוקדות כאש משמיים,
שיערה גולש כמו גלים הנעים על פני מים,
גופה מתנגן כמו שירה נהדרת,
בצוואר מלכותי כמו ברבור מתהדרת,
כל מילה שתאמר בזמני המוקצב,
כל נשימה, נשיפה - מתאהב בה עכשיו!
מנסה רק למנוע מהזמן לעבור -
הנסיעה כה קצרה - כה מהר הכל יעבור,
היא יוצאת מהאוטו, אומרת שלום,
ואני נוסע - נגמרו דקות החלום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|