|
כשהשמש בעיניי אני רואה יותר צבעים בעתיד
והיום אומר שלום ודופק בלב יציב
והרוח מרשרשת על נימי דם של אושר המבט הצרוף
ושיבולי הלילה ילבלבו לאור ירח בקומם
רק תזכרי:
יש פה קסם
והוא צף על אש ועשן
כשאני קם ללכת ממך
ולא יראוני כל המקטרגים למיניהם
כשהזוהר באופק מצית שוב בחזרה את הלב. |
|
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.