עידן תפנית / פריחה שקטה |
המבול שבא אחרי, לא כיבה את כל הצער.
השמש ממצמצת מבין עננים,
מביעה את צערה ונספגת בהרים.
השכנים כבר ישנים,
שעת לילה משונה.
החורף התעייף,
מחפש קצת מנוחה.
פריחה שקטה, שדה אילם,
מחרישים את אוזנייך.
התכסי בעפר, לא יהיה לך קר
והעמק מעלייך.
נגמר האוויר, נעצמו עיניים,
שחור בהיר כיסה שמים.
אחרי שהתחיל הכול נעצר,
עלה אז הבוקר והכול נגמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|