התמכרתי.
התמכרתי למילים,
לאשליות,
לשקרים,
להזיות.
התמכרתי אליך.
לא ראיתי,
לא רציתי לראות
את האמת.

אני זוכרת את הלילה האחרון:
שנינו שרועים על המיטה
עוצמת  את עיניי
נותנת שוב לאשליה
לערפל את כל חושיי.
אתה מביט בי ולוחש לי
"את אהבת חיי".
נאנחת,
אתה נושק על שפתיי
גופי נאנק מתשוקה
למגע ידיך
אתה מביט בי ושותק
האמת,
התמכרתי גם לשתיקותיך.

אתה גוהר  מעליי
גואה, גועש ומתרגש בי
מרגישה את גודש זקפתך
הממלא את כל הווייתי בך
גל של אושר עילאי
עובר בגופי
מרטיט את נשמתי
שיכורה מאושר
אני נוגעת בשמים
מחייכת למלאכים
"אלוהים!"  "אלוהים!"

דמעות שוטפות את פניי
אך אין יד שתנגב אותן
פקחתי את עיניי
אתה כבר קמת.
מביט בי בחיוך
של גבר מסופק
"קומי, התלבשי מהר,
אני לא רוצה לאחר"...

לא ניצחתי אותה
אף פעם לא ניצחתי
גם אחרי לילה סוער
לזרועותיה אתה תמיד חוזר
נרדם בחיקה
חולק אתה את חייך
אתה, לא אתי
היא ולא אני
אישתך
ואני?

כבר חלפו להן השנים,
אך זיכרון הלילה ההוא
עדיין צורב עמוק בפנים
העבר וההווה
התערבבו להם גם יחד
כן אני יודעת
שבשבילך, אני כמו לא הייתי
אך אתה,
אתה הוא סיפור חיי
הממשיך כשיר להתנגן בי
גם אחרי שהלכת