אני רוצה לזכור אותך בדיוק כמו ביום ההוא בכיתה ט', כשהגשם ירד
והכה בנו ללא רחמים. אני רוצה לזכור אותך יושב ליידי על
המדרגות בכניסה לתיכון, במיקום המדוייק בו התקרה מגינה עלינו
מפני הגשם אך הרוח מצליחה להרטיב אותנו באכזריות למרות זאת.
ולא טרחנו בכלל לזוז. העולם היה כולו שלנו בצהריים של אותו יום
גשום, בו אף לא אחד מהתלמידים או סגל המורים העז לצאת מהמבנה.
רק אנחנו, הגשם, והגיטרה. אתה זוכר? ניגנת לי את 'נגעה
בשמיים', ולמרות שאף אחד מאיתנו לא שר יחד עם המנגינה ולמרות
שאצבעותיך היפות הכחילו מהקור לא איבדנו את הקצב. שנינו היינו
אבודים במנגינה, בהרמוניה, בסערה, אחד בשניה. שלושה אקורדים כל
כך פשוטים, ובכל זאת, כל כך הרבה קסם. אני זוכרת את המבט שלך,
הירוק המדהים הזה, איך שהסתכלת עליי תוך כדי נגינה וההבעה
הנוקבת והחודרת שהייתה על פניך כמעט והביכה אותי מעוצמתה. אבל
ידעתי שלא התרכזת רק בי. לא יכולת. באותו הרגע לא הייתה הפרדה
ביני לבין הקור ולבין המנגינה שסחפה אותנו פנימה, עוד יותר
פנימה, יותר מדי פנימה. לעולם לא אשכח את המבט הזה. הריח הממכר
שלך, שהתערבל בהרמוניה מדהימה יחד עם ניחוח הגשם, הברדס של
מעיל הפומה הנצחי שלך מכסה לך את הראש, צלילי הגיטרה המלווים
ברעש הגשם... השיר נגמר הרבה לפני שהספקתי לעכל את הכל. ושוב
נעצת בי את המבט הזה שלך, ואתה כולך מתנשף, כאילו המאמץ שכמות
הרגש הזו סוחטת ממך היה קשה מנשוא. אני לא מצליחה לזכור כמה
דקות המשכנו להביט אחד בשניה לאחר שנגמר השיר, אולי שתיים,
אולי חמש, אולי עשרים. הזמן נעלם באקסיומה הבלתי נראית שבין
שדה הראיה שלי לשלך. ולפני שהספקתי למצמץ אתה מפשיר מהקיפאון,
מעביר את משקל הגיטרה לידך השמאלית, החבטה מרעידה את המיתרים
בזעזוע, תופס אותי בחוזקה ומצמיד את שפתייך לשלי. שואב אותי
פנימה, ללא תזוזה ממשית. ואני מרגישה את חומך מבפנים, על אף
הקיפאון הצורם של שפתיך. כשהריאות של שנינו מתכווצות עד כאב
אתה מרפה את אחיזתך ממני ומתרחק בפתאומיות, ומבטך חודר ומכאיב
ומבולבל אף יותר ממקודם. אני משחררת בשאט נפש את האוויר
שהספקתי לשאוף, ובלי לנתק את עיניי משלך שולחת יד לאחוז
בעורפך, מתקרבת באיטיות, מנשקת ברכות שלא תיארתי לעצמי שאי פעם
אהיה מסוגלת להפיק. ללא מילים שפתייך לחשו וגילו בי כל כך הרבה
על האדם שאתה, האדם שהיית. ואם היית מנסה להקשיב לשפתיים שלי,
אולי היית מצליח לשמוע אותן לוחשות לך כמה שאני אוהבת אותך.
כמה שאהבתי.