יפית שפירא / עונות |
וטיפות זולגות מלחיי
טיפה-טיפה ואני זורמת
עם המים, אל הבית.
טיפה-טיפה
ואני עודני כאן.
אני פורחת
והחיים זהובים
ושמש בלבי והחיים ממשיכים
והם יפים, החיים
ושלי
ואני עודני כאן.
אני נשרפת
באש חיה
כמו יהודים בגטאות
וכמו טיסן קרוב מדי לשמש
אני נשרפת
ואני עודני כאן.
ולבסוף אני משליכה
מתחדשת
כמו עלה שברח מהעץ
אני עוזבת
וחיה לבד
אני אישה וחיים ועונות והיום
ועודני כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|