ישות נצחית / גדם העץ |
עוטפים במעורפל את שדרות הרוח
גדמי אבן חלולים
כשורשי עץ הדעת עקורים.
להט השעות חולף במבטי האנשים
אש כבויה של מים גועשים
לוחות חלקים לחישה
מיתרים ערטילאים של אור.
הכאב פולש דרכו בבשר
ברהב משכן המאכלת
מדרגות רבות להיכל
אמות הסיפים פרוצות לרווחה.
הרעד אוחז גופים רדומים
הלילה עוטפם לשכחה גדולה
אל אור הכוכבים שאפו עיניי
אל לב לבו של ציר האהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|