[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לולה ברנר
/
כוכבת העמקים

חיים חסרי משמעות ,חסרי תכלית או תוכן או הבנה.

"קומי!"
הוא צורח לעברה,
"נו תתעוררי כבר!"
הוא גוער בה

היא מתעררת בבהלה ותוך שניות אחדות נעמדת סמוך למיטה כמו חייל
צייתן.

"עכשיו תתלבשי!"
היום הוא כועס במיוחד, היא חושבת לעצמה
בלי מחשבות מיותרות היא פושטת את כותונת הפסים ועוטה את השימלה
הפרחונית שקנה לה, היא אפילו לא זוכרת מתי למה ואיפה, יום אחד
בשעה אחת היא פשוט הייתה שם בשבילה כמו כל דבר שהיה מובן
מאיליו אוכל שתיה מיטה.

"ועכשיו תתאפרי!"

היא לוקחת את מברשת הסומק ובתנועות כמעט רובוטיות היא מברישה
את אבקת הסומק על קימורי לחיה מקצות לחיה ועד סופן וחוזר
חלילה.

"עוד שימי עוד"
הוא אומר לה
"שתראי שמחה ,שתיהיי יפה!"

ואז הוא מוסיף שתסתרק, או יותר נכון
"עכשיו תסתרקי"

היא לוקחת את המברשת ומעבירה אותה, שוב באותן תנועות רובוטיות,
לעבר קרקפת  שערה, עד הקצוות  וחוזר  חלילה

"לא ככה !"
הוא רוטן בה כשם שרוטנים בחיית קרקס
"אני אעשה את זה"
הוא חוטף את המסרק מידה המשותקת ומסרק את שערה הבהיר
בוולגריות, היא מרגישה כיצד בכל סרוק,בכל תנועת יד קיצונית,
בכל הרמה, הקרקפת כמו נקרעת ממנה, משתקת אותה.
הדמעות נקוות אל מול המראה, דמעות מזוקקות, חסרות רגש .

אל תבכי הוא אומר לה בעודו מסובב אותה לעברו.
הוא מביט בעיניה חסרות המשמעות ולוחש לה
"את כוכבת העמקים... את יודעת את זה נכון?"
היא מהנהנת לעברו בפזיזות בעודה מוחה את דמעותיה.

הוא מוליך אותה לעבר היציאה מהבית,מושיב אותה באוטו
ומתניע.בדרך הוא מספר לה מה רואים בחוץ.
"פה יש שמים"הוא אומר באדישות, "ושם,שם ברקע עננים ושמש, למטה
יש אדמה, דשא עצים, פרחים, חיות ובני אדם.בלילה,בלילה זורחים
הכוכבים, הם אלו שמאירים את הלילה כשחשוך מאוד"
הוא מחייך לעברה חיוך סתמי ואז אומר לה שזה בערך כל מה שהיא
צריכה לדעת.

הם מגיעים לחדר החשוך.
כמה אנשים יושבים בכיסאות,מחכים לה. הוא מוביל אותה למרכז הבמה
וממקם אותה על הכסא הוא לוחש לה ברכות שלא הכירה " את, כוכבת
העמקים"
הוא מרים את ידה, מרקיד אותה,מקפיץ אותה,מסובב, מכופף, מחזיר
ולוקח והיא פאסיבית לגמרי הוא שולט בתנועותיה, הקהל מביט
בסיפוק רב.

לבסוף נשמעות מחיאות כפיים סוערות, מטבעות נזרקים לכל עבר.
הוא אוסף את המטבעות קד קידה ולוקח אותה החוצה.
הוא מחזיר אותה למכונית, מושיב אותה ושוב הם נוסעים.

הם מגיעים.
הוא מוציא אותה,הוא מוליך אותה לכיוון בור פתוח המתאים
בפרופורציה נכונה לגודלה.
היא מסתכלת בו
הוא מלטף את פניה
היא מסתובבת לכיוון הבור כך שהוא נמצא בדיוק מאחוריה
היא מזילה דמעה
הוא מוחה אותה

הוא מביט בה דקות אחדות,מלטף את פניה.

"אל תבכי הוא לוחש לה.גם כוכבים מתים"
הוא לוקח את האקדח, מכוון אותו לראשה
"עכשיו, אני אספור עד שלוש"

אחת

היא סתם בובה

שתים

בובה חסרת רגשות חסרת רצונות חסרת מחשבות,בובה על חוט

"שתיים וחצי", הוא אומר בקול שבור.

הכוכבים, אורם כבר דאך לפני מיליוני שנים... האור שאנו רואים
זה האור שעוד לא הספיק להגיע לכדור הארץ אך עוד כמה מליונים,
כבר לא יהיו כוכבים בשמים... לא יהיו כוכבים בשמים..."

ש...
היא רצתה לספר לו. היא רצתה. כוכבת העמקים הזאת.






שלוש







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
26
24
22
20
18
16



דוגמנית מספרת
על כל מידות
המכנסיים שלה,
מאז ועד היום.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/8/08 23:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לולה ברנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה