המוזה שלי נמלטה לקוטב הצפוני או הדרומי
   השדים כבר ארזו מזוודות
   יושבת מגלגלת עיניים
   מלכסנת מבטים טווסיים
   בחיוך של מונה ליזה עדויית שפם
   מוחי דרוס
   שיירי מילים לעוסות
   אני עוטפת בקפידה בנייר מלאכי
   פירורים עבשים על השולחן אמיתיים יותר
   מהמטפורות עליהן אני דוגרת
   הנה הן מתנפחות בחשיבות עצמית
   נושאות אותי אל על
   להתנפץ אל שמי הזכוכית שלי.
   בתים רושפי חלונות
   נועצים בי זגוגיות מלגלגות
   אני מתאמצת להטיל עוד שורה
   בין כף מרק אחת לשניה
   תמיד רציתי להיות תמונה סוריאליסטית.