|
מים עמוקים נושבים עולם
בועות של אור על פני שמים
עננים וורודים למגע העור
הרוח נושבת בענפים.
אש גבוה עולה בארובות
פנים מאפילות אלי דעת
אני נושם את חלל האוויר
ופולט את קסם הרוח.
דמעות שקופות על פני עיניים
ערפלים כבדים על פני העמק
הירוק עוטר את הגבעות
השלג נמס בהרים.
שעות שקטות חולפות
מלים נושבות בזרם
צינורות שקופים למגע האור
אדום בוהק של רגש.
|
|
|
הסבון בכה
מאוד?
בטח בכה. פעם
היה בנאדם
ועכשיו עשו ממנו
הגרמנים סבון.
אתם לא הייתם
בוכים?
תומאס, מבוא
לפילוסופיה
יודו-ארית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.