|
תקרת החדר זולגת למים
הכחול העמוק נושב בירוק
חלוקים כבדים לפיות הים
אוחזים בך גרמי שמים.
השעון מתקתק ספרות לאחור
העיניים קפואות למגע האור
האוויר מתקתק לחשכה מוחלטת
הספינות זורמות בחושיי.
הכרה משבשת שמים
הקולות אוחזים בנפשי
לאורך כול גבולות הארץ
האבק נצמד לגופי.
הלב נעקר מרוח החיים
הזרם אוחז בערפילי השמים
המקום זורה בכוכביו
הארץ נעלמת בשבשבת. |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.