של אבי מאחי בן השש
הוא פיסל בליבו את מראה האישה והילד.
לא נותרה כל מזכרת
מלבד צלקות חרותות בדמותם.
ואני החייל
בן לאישה חדשה
חזרתי מקרב, כמו מיער רחוק
כמו מטור פועלים שחוצבים
קמטי געגוע.
תרמיל
ואבק השריפה על פני.
גחנתי לפרום את שרוכיי ולפתע
אבי מתכופף, פניו לפני נמוכים,
לכבוד לו לחלוץ נעליי -
זה בנו שחזר מהקרב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|