המילים שוב בורחות לי כמו זרם דק של שתן. הלוואי וידעתי לעצור.
הלוואי והייתי פרח אדום ויפה במדבר, ניזון ממינרלים קשיחים.
הלוואי והייתי ציפור אפורת כנפיים והייתי תולש תולעים מהאדמה
ומביא לגוזלים. הלוואי והייתי ענק, והיה לי גן שבו הייתי שוכב
בצהרים ונותן למגע הדשא המעקצץ לעשות בי נמלים נמלים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.