רגעים שהחזקתי ביד,
אמונות שקניתי בשטרות מרופטים,
תפילות שנהפכו לסיוטים,
הרגלים שאחזתי בידיים סדוקות,
בעיניים זקנות
ולשווא.
חום שצינן וקור ששרף,
תשובות שסיפקתי בגרון רעב
ושפתיים צמאות,
קרקע שלמדה להכיר אותי קצת יותר מדי
ואור שהאיר בי עד עיוורון.
גרון ניחר
שפתיים צורבות
עיניים עייפות
ועכשיו זו אני.
עצבות של חורף או של קיץ
או של כל עונה בשנה
רעב מוגבר, תשוקה לחיים
וגעגוע.
27.2.08 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.