|
לא פוליטיקאים אלא המונים יתקנו את העולם;
רק אז צדק אמיתי יכון ויוקם.
רק פועלים ועניים יודעים לפתור בעיות;
אותה עת האינטלקטואלים שותים יין ואוכלים גבינות.
לא עשירים ופרופסורים הם מלכי-הכיתה;
אלא פועלי-בניין ועובדי-מתפרה.
לא לבעלי-שלושה תארים
ישתייכו משוכות-השררה;
לאליטות המתנשאות בוז וחרפה!
ההמונים יותר מפעם הוכיחו את כוחם;
ההמון, הוא המהפכן.
לו יש עוצמה וכושר לתנופת-השינויים;
לא עוד אשליית-המשכילים.
לא ממשנתו של אפלטון ייצא צדק;
לא הוא קרן-אור בקצה-המנהרה.
רק בהתקוממות רבתי ננצח;
עתיד העולם במהפכה.
קדימה לקרב! אל נעצורה!
אין לנו דרך אחר.
ניתן להמונים להחליט
באיזה שלטון רצונם-הם;
הם הכוח הבוחר.
לא אינטלקטואלים יגידו לנו:
מה זה טוב ומה זה רע.
לא הם ממגדלי-שינם בנו ינהיגו;
עוד תחל חדשה הספירה.
לנו פועלי-הארצות ישנו שכל;
אנו יודעים להסתדר ללא אקדמיה בורגנית.
על הבאריקדות אין ספור דגלינו יתנוססו;
נקים מציאות פועלית.
בפטישנו ומכושנו עוזינו;
במברשת הצבעים טמון עוצם-המאבק.
חרמש או מברג בידינו הוא הנשק;
המהפכה לעולם לא נפסק! |
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.