|
צבע עיניה מטשטש אלי דעת
בתוך זרם הנהר הגדול
ניצוצות של אור
על פני אדוות המים.
ספינות מפרשים נעות ברוח
מהדהדות את נתיב יהבם
לובן הלהבות בשמים
פורש את היום לפני.
יערות גשם עמוקים
עמקי נחלים אבודים
עורקי זהב מכסיפים
מערות סתרים חשוכות.
עיניי מלאך חולפות למולי
שוצפות בי את כוח החיים
הפחד הוא רק צל חולף
הרוח נושבת בלבי אהבה. |
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.