|
צבע עיניה מטשטש אלי דעת
בתוך זרם הנהר הגדול
ניצוצות של אור
על פני אדוות המים.
ספינות מפרשים נעות ברוח
מהדהדות את נתיב יהבם
לובן הלהבות בשמים
פורש את היום לפני.
יערות גשם עמוקים
עמקי נחלים אבודים
עורקי זהב מכסיפים
מערות סתרים חשוכות.
עיניי מלאך חולפות למולי
שוצפות בי את כוח החיים
הפחד הוא רק צל חולף
הרוח נושבת בלבי אהבה. |
|
|
הכניסו לי לחדר
אחד, רק בן
שמונים ושש וכבר
בכסא גלגלים.
אני חיכיתי עד
שמונים ותשע
לפני שהעזתי.
לנוער היום אין
בושה.
זקן הבמה החדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.