לא מסיע את בננו הבכור לחוגים,
לא מסיע לקניונים,
לא הולך לנסוע למרומים.

מרכבות האש שלי אינן מתודלקות בדור אלון,
לא יושב בחניון,
גם לא כשלמעלה תיאטרון.

לא הולך לנסוע לפינה,
אף אקבר במדמנה.
לא רוצה לתת גז בגבעות,
אם כבר לשבת בקיוסק עם נביעות.
לא מעביר הילוך,
עדיף למות בצל הפוך
בשל תפוח.

לא רוצה לחזור להתחלה,
רק להתחפר במחילה.
לא נוסע בריוורס,
לא חניה כפולה.


ואת אל תחנייני אותי,
אל תקנייני אותי,
ואל תשבי לי על הביצה,
על הבלוטה,
על הבליטה.

לא רוצה לקנות כאן,
לא רוצה אשראי,
עדיף למות רעב,
למרגלות רמזור מהבהב,
בחלומי מונית שירות לשנגחאי.


ואז את מדוממת.
ונראה ש
לעיתים את נגוזה כבועת סבון

ואני נשבר כעפרון.