|
הערב שלי
מתקצר
שעון הקיר הראה
זאת הבוקר
עכשיו הוא מעמיד
פנים תמימים של
מטוטלת .
אהיה ילד
אשמע את אמי
אומרת:
"כל החיים לפניך"
ולא אשאל:
"מה מצפה לי אחריהם?"
אני צופה משם
דרך עדשת טלסקופ
במחר
וכאן
אני אוחז בזכוכית
מנסה להגדיל
את היום
שקטן.
כבר לא אסיט ראשי
לאחור
פן אהפוך לנציב מלח
מבטי הישיר אל
המעט שנותר
אשר יתכלה עם
תקתוק השעון.
אולי אניח
לעיניי לנוח על המטוטלת
ימינה ושמאלה
שמאלה וימינה
כך אוכל לומר -
לא. |
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
"שולה, מה את
עושה מחוץ
למטבח?!"
זהו, גמרתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.