|
ליילל אל תוך עצמך -
כל כולך ירח מלא
מתמלא, עולה על גדותיו
בבכי מליל אמש.
זוהר צפוני מהפנט.
כמו גלימה ענקית תתעטף בהילה.
כמה זמן עבר מאז עצמת עיניים
בפעם האחרונה
התקמטת ושקעת
בשנת ישרים?
לגרד את הירח מקו הרקיע
פסים דקים בטעם גבינה.
זעקות שממשיכות לצרוח
מהדהדות עם התנים שבוכים אל הלילה.
והן תספקנה מסקנות חמורות -
אך מי האשם
שברגע אחד נגמר החודש ונאכלת? |
|
|
מי שאמר שהחיים
יפים,
(כן,כן, גם אני
חושב שחסרה כאן
פואנטה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.