|
עליתי לאוטובוס האושר
זה שתמיד לקח אותי למקומות הכי טובים שבלבי.
נסעתי על אוטובוס האושר
אך הפעם לא התנגנה המנגינה המרגיעה.
הסתכלתי מחלון הזיכרונות אך לא מתוקים הם עוד,
רק מזכירים שלבי מתגעגע.
בהיתי בדלת ממנה היית נכנסת למחשבותיי,
אך הדלת שבורה ורק הרוח נושבת דרכה. |
|
|
אנחנו במלחמה,
וכל מה שמעניין
את העם זה האבא
הערומקו של
אפרוח ורוד!
בלונדה בהלם,
אחות של אותו
אפרוח, מוחה
כנגד תשומת הלב
המאסיבית שאחיה
מקבל, ואף מבקשת
לציין שהיא
מאומצת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.