הכל התחיל באמצע הדף.
כמעט והפנמנו ליל-כרומו נוסף,
עוד לילה חלק יעבור על דפינו. ואז,
ללא התרעה, בקע הנייר,
חושף בין שיניו את גוזל תקוותינו.
יש משהו מרתיע,
בראשי עמודים
(כמו ראשי ממשלות,
או ראשי וועדים) -
שאלות של מען ומאין לאן
ומכאן בדיוק ביקשתי לברוח.
לחמוק אל חמוקיי השיר,
מתחת לדף, לכריכה, לשולחן,
לנסות להבין להיכן זה דולף,
על איזה כר המשפט הזה שואף
להניח את ראשו בתום היום
וכמובטח, להסתיים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.