דון סאנסט / בתנועה |
שלא ייוודע
שלא ייגדע
אמרתי תודה
לזונה וליצן
שהזמן בחובם,
לבן מלך זעיר
שנצנץ והזכיר
שכולם כוכבים
שהולכים, מתכלים,
שנשארתי לדרוך
במרחב ובזמן
והכל מסביב, נמוג, נעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|