עלים תקועים ברווחי הגשר שלשיניה,
צינורות שיוצאים מפתחים בניצני שדיה.

העיניים שלי הן העיניים של אנה,
ולא סתם זה קורה, זה יקרה
גם לאנה.
אם תגדל, אם תצא,
כמו צמח ירוק
שניזון מהדם שזורם בנהרות העולם.

הכידון המושט והיד הכובשת,
השריר הנפוח וחצי הלסת.
הסוס השבור ששוכב על הדלת,
שבור, יפה ועצוב.
וצודק כל הזמן.

הפרחים בעיניים,
ה-909.
החיים שיכלו להיות לי,
לאנה.
גם לה זה יקרה,
אם זה לא כבר קרה לה.