|
שירת המזלות סובבת
את סדר גבולות השמים
טבעת השמש הגדולה
מסתירה את אור הכוכבים.
מילים קלות שנאמרו
מבעד לערפל הדעת
נשכחו אל משך האבק
הרגליים הללו רומסות הכול.
ציפור אחת שלא ראיתי
נשבה בקולה את נפשי לשולל
הייתה זאת שעת בוקר מוקדמת
ולא הייתה בתוכי הכרה לשאת.
מסדרונות חלולים
של מלאכים בשמים
מלמדים אותי מעוף
ואז אני נופל על האדמה. |
|
|
אם זאת הבמה
החדשה, איפה
לעזאזל שמו את
הישנה?
אב הבית חוזר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.