יעל שטראוס / עכשיו מאוחר |
פי פעור לצרחה שקטה ללא קול,
ללא אומר ומילים.
אני נחנקת
אתה שומע?
העיניים דומעות מבקשות רחמים
מחפשות מנוס.
ניצודתי?
אני ברשתך?
רוצה לצרוח
מהר עכשיו אני נחנקת,
אתה לא שומע
פניך נמרחות על הקיר למולי.
שתיקה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|