תני לי כבר להיכנס כדי שלא אוכל לצאת,
שעות מתות, שעות חיות ונשימות נעתקות,
תני לי רק לברוח, את משיכות מכחול הזמן לשכוח,
חיות רעות, חולשות טובות להאכיל.

תני לי כבר להיחשף כדי שלא אוכל לחזור,
בין השתיקות אפשר כמעט לראות אדם, בין כוונות למעשים.
תני לי לקרוא בין השורות, להאמין,
עם כל מגע להתעמק, על לחישה להתעכב, להפנים...

תני לי עוד קרנות מזבח, לרחמייך אתמסר,
בין חמוקייך אתחבא לי, שדיי, שוקטים הם בתוכך,
תני להשאר בינתיים, בין תמימות לעיוורון,
הנעימי את זמני בליטופי עיניים, הטביעי בי את מהותך.