|
תחושה של פספוס -
תמיד זה מה שאין
למה קשה לחבור - למה ש"יש"?
למה העולם לא נראה ורוד ו"פתוח"?
איפה השמש?
מי אישר לה לנוח
זה קורה בדיעבד
כאילו אי אפשר למצות
התנאים מזמינים
צריך רק לעשות -
השמש הרי מלטפת את כולם באופן שווה
למה אתה תמיד זה שנכווה?
צא מזה
זה מתסכל
זה משביז
זה תמיד מאיים
כמה אפשר לשאת
את ה"דבר הזה"
אולי עדיף לוותר
להסתפק במה שיש
זה הרבה
תסתכל -
מסביב... |
|
|
בסוף המסלול של
היום השלישי
בטיול השנתי
הציע עמרם
המדריך שכולנו
נרד למעיין, שמה
מאחורי חניות
האוטובוסים.
כל שכבת יא'
היתה ממש ממש
שמחה.
שלכם באהבה,
מעיין.
עוד חוויות
מרגשות בטיול
שנתי יבואו
בהמשך
(בפעם הבאה נספר
על החדרת
המצלמות למקלחות
של הבנות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.