|
במקצבי האנשים הצומחים אחר רגש
התעוררו פרחי תרבות פרא
האדמה הכתושה נשבה חיים
בצבעי הטבע הממהר לחבור.
זרי הדפנה על שברי האבנים
נזנחו אל ים השכחה
סוליות נעליים כבדות
פסעו על פני משורי ארץ.
עבדים שחורים יזעי גוף
ירדו מספינות הים הגדולות
הגבעות נתקהלו מסביבם
לאזורי חיץ חמים למגע.
זהב השמש הנשרך מאחור
פילס נתיבי אור בעולם
רגליי פסעו יחפות
אל מורדות הנהר הגדול. |
|
|
אני שונאת
אותו.
או שהוא לא יורד
בכלל,
או שהוא מפסיק
באמצע.
ממאוכזבות
נאפסטר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.