נה עה-מה / לסבתא |
אבל כשחרקת אליי מילים
מיד הרגשתי את זה מתיישב לי במרכז.
הרגשתי אותך והקמטים זהרו
השפתיים המלאות רצו לרצפה
הכתמים בלחיים רקדו בשלוליות
גשם שהוא ראשון פתאום
ואת חשבת לאה אני והיא
יקירה הייתה,
שבעים ושמונה שנים ידיי נעלו על עקבה
כעת אני פורשת אותן
והן מקומטות
ורק אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|