[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבי מאיר
/
פרח היה לי

צורך עז,
מן תשוקה..
של זה הבא להבין, להפנים.
יותר מכך,
תאוות בשרים לשמה.
אדום זועק בי,
ובין רעידה לרעידה,
התפכחות הדמיון והרתעות הדעת,
גובר בי -
נסוג כגלים מתנפצים.
"לנעוץ את העט"
פוקד הקול, הלך הרוח.
לקרב,
להינות משנייה של סיפוק,
ולהחדיר.
אך בפרץ הרגשות
יש לפעול בשיקול הדעת.
סבוב, פכפוך, ו...
העין נשלפה בקלות.
כל כך חד, יעיל, אמיתי.
הוא צועק וצווח:
"עשה זאת! עשה!".
ואולי זהו הדבר היחיד שיהיה אמיתי אי פעם בחיי,
כל כך אמיתי,
שלא אוכל להתמודד עם העובדות.
הצריבה, שפך הדם, איבוד חושים.
כאב ראש.
והנה הוא, המלאך המלוקק,
הטהור, הנחמד, הבבואה המזדיינת
"לא! השתגעת?
ומה תעשה בעתיד?"
מה אעשה?!
ארגיש מפוכח לנצח!
ארגיש חי כל כך, מוצק.
מעולם לא חשתי כך...
"אולי רק דקירה, כלום לא יקרה..."
"לא!"
"אפילו ניוטון שיחק עם עינו..."
"לא! ומי לעזאזל אתה חושב שאתה?!"
אם כך, כנראה שאין זה כלל בי.
זה הם, תמיד הם,
החברה הפוסט-מודרנית-ריאליסטית-נורמלית,
מודל הבית, הגדר והכלב.
"fuck you!... fuck me!"
ולחשוב שבתנועה חזקה,
זה הכל גמור.
ואני -
לעד מאושר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קוראת יקרה,
קוראת חביבה,
קראי את היצירה
ולא מסביבה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/8/08 10:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבי מאיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה