מישל רוטמן / אהבה |
פורט על מיתריה
וכל צליל רוטט בתום
נשמע מאיבריה.
נוגע, לא נוגע
חוקר גופה באהבה
בתוך עיניה הוא שוקע
מרטיב לאט את כל כולה.
היא נרטבת, מתכווצת
והוא עוד בתוכה
תשוקה כזו תמיד יורקת
איזו מן תחושה.
הוא מנשק אותה בלהט
טועם שכרון חושים בחום
ואז עובד בו אותו הרעד
שמודיע על התום.
היא נרעדת, מתכווצת
והוא עוד בתוכה
תשוקה כזו תמיד ניגמרת
עד הפעם הבאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|