אני מתבוננת ולא יודעת
איך לך לענות
נאלמת וחושבת על כמה
שקרובה את ולא
משתתקת כי יוצאות לי רק
שטויות
באמת שמנסה ומרגישה שיוצא
רק רע
מכל מילה ומילה,הטיפשות
רק גדלה

חלשה אני חלשה
שברירית ועדינה
לא עומדת בחיים
לא קרובה לציפיות
רק של עצמי (זו לא חוכמה)
לו רק לנסות

ולא אמרתי דבר
את צודקת
אין מה לומר
ולא ביקשתי מחילה
על רגשותיי איני חשה
סטירה ועוד סטירה
מפנה שלישית ואחרונה
אין עוד מה.
נרתעת. לא יודעת איך אותך
לעכל
שורפת, לא בוחלת במה שזה
אומר
נקישה ולחישה
דריכה ועזיבה
חלקים ממני פזורים אי שם
נסתרים ממני, מרגישים כקיים
אדם ועוד אדם
ורק דם.
זולג לו מקרקעית קרביי
מכער את העולם.
תפילה ונפילה
הזדמנות (שוב) כמו אחרונה
מילה ותהילה
על שום מה
על אין ברירה
חתכים של אינסוף
שאת אינך מבינה
דקירות ונעיצות
את לא הראשונה.

אז בוער
וכמו נר
טיפה אחר טיפה
נגמרת השלווה
אוזלת הכמיהה
לשנה אחר שנייה
נחמה מהבילה
כמבעבעת בלית ברירה
מתקיימת מתוך קרעים
שאריות של אכזבות וניסים
זוהמה שלא ניסית
מעולם להסתיר
תמורה בחיים
שגאה בם למכביר.

ומילים נוספות מחלחלות לתוכי
הטיפשות וההעלמות
הנראה והבריא
וצורב לי שאין
אין לי איך להסביר
עד כמה ברור לי אורך
עד כמה נכסף ואדיר
אולי, רק אולי
מתוך שם התחושה
הכל כך חזקה
כשאותי את ממך אינך מרחיקה
כמו שואבת משם
דברים שאינם בי
עופרת דמך
נספגת בעורי.

אז קירבי עכשיו
כי אין אחרת
נשקי בי עוד
עודני חיוורת
רככי חיספוס בלתי נגמר
של אותה דרך,אותו המחר
זחלי לתוכי
העצימי אדרת
אז אינני גומרת
הטוב טוב מידיי
הרע כה מוכר
ומסביר את פניי
התהום עמוקה
נסתרת ורחוקה
חשיכתה כעוטפת
שקעיה פורשת
ולא אדע אחרת
עד זו,
יורה מילים כבוערת
בי יוצרת
תקווה אחרת
לתפילה לבנה
קשורה לה בסרט
כעוורת.