[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שובל א.ס
/
בשביל האדרנלין

אני קם בבוקר ומסתכל במראה הולך שוטף פנים ומצחצח שיניים מתקלח
מתלבש מתגלח ומתארגן לקראת יום עבודה עם איזה ראש אחד או
שתיים, סתם בשביל להתעורר יותר כדי שיהיה לי תמריץ אני לא מכור
או משהו, זה בשביל אדרנלין.

ככה לפחות אני זוכר את עצמי לפני 5 שנים שעוד הייתי רגיל. כן
אני בכוונה אומר רגיל כי עכשיו אני לא רגיל בכלל.


אני קם בבוקר מזיז את הבקבוק שפעם שימש אותי אבל היום? אני לא
מסתכל עליו מוציא שקית קטנה של כדורים ו.. וואו רואה את
אלוהים, מחייך אלי, מדבר אליי הוא אומר לי דברים שאני לא מבין
"מ-ו-ו-ת" מה? מה הוא מנסה להגיד לי "מה ואת?" לא משנה החיים
יפים אחר כך אלוהים לא עכשיו אחר כך נדבר יותר מאוחר, אני לא
מכור או משהו אני פשוט צריך את זה בשביל האדרנלין, אז חכה עוד
מעט זה יגמר ואני אתפנה, תתן לי להנות בינתיים, אני לא עובד
אני כבר לא זוכר אם יש לי עבודה עכשיו... אז תן להתפנן טוב!?

ככה אני זוכר את עצמי לפני 3 שנים, תקופה טובה יחסית להיום
גם אז זה היה טוב.


אני לא ישנתי כבר יומיים אני לא יכול להירדם אני מלא באנרגיות
אני מפוצץ באנרגיות, אני לוקח את השרוך קושר ליד ו...

הנה אני פה אף אחד לא שומע אותי אני גם לא יכול לפתוח את
העיניים שלא לדבר על לדבר אני תקוע פה במחשבות של עצמי בלי כוח
לזוז או לנשום, לא שאני יכול לזוז או לנשום, אני מרגיש כמו פרח
בעצם אני סוג של צמח אני חי אבל רק בזכות זה שמשקים אותי,
אלוהים איפה אתה? אני צריך אותך רק לרגע טוב? רק לשניה אני לא
אקח הרבה מזמנך, אני רוצה לחיות אני רוצה לנשום אני רוצה לעשות
את כל הדברים שעוד לא הספקתי לעשות, אני רוצה להגיד לאמא שלי
סליחה שגנבתי לה את הטלויזיה בשביל עוד מנה, ושלקחתי את
התכשיטים בשביל עוד שורה עלובה, הנה יש מישהו בחדר זאת אריקה
בת זוגתי היא בוכה עליי אבל אני עוד חיי! אל תבכי אל תתאבלי
אני פה אני קיים... שקט! אני רוצה לשמוע מה היא אומרת..."ואין
סיכוי דוקטור? אין סיכוי שהוא יצא מזה בבקשה תענה!" היא בוכה .
. אבל אני חייב לצאת מזה אני חייב אני הבטחתי להתחתן איתה
ולקחת אותה לאוסטרליה ולבנות לנו שם בית לבן על החוף, אני
חייב... אלוהים! מה אמרת אני חייב להיזכר אולי אמרת לי איך זה
יגמר... אני לא זוכר! למה עכשיו למה דווקא לי...מכל הרגעים
שאמרתי שאני יכול להפסיק למה לא הפסקתי? כנראה שהתעסקתי עם
החרא הזה רגע אחד יותר מידיי... עכשיו לעולם לא יהיה לי עוד
רגע אחד ודיי רק להגיד להם כמה אני מצטער רק להגיד לאלוהים
שאני מוכן להילחם על החיים שהוא נתן לי, נתן לי אותם במתנה
ואני זרקתי אותם לפח...אני כבר לא יכול לנשום כואב לי כבר
לחשוב אני חושב שאני נחנק... אני חושב שאני צריך
אדרנלין...אני... חושב שאני... צריך...





הוא הרס לעצמו את החיים ולא רק לעצמו אלה גם לאחרים וככה יזכרו
אותו תמיד בתור האחד שמת מהסם והוא תמיד יהיה דוגמא לבאים
אחריו וגם הם...גם הם יהיו דוגמא בדיוק כמוה. עצוב, עצוב שככה
יזכרו אותו, עצוב לי על אמא שלו שככה היא תחיה את החיים שלה
בידיעה שהילד שלה היה נרקומן, עצוב לי על אריקה שתחיה בידיעה
שהאהוב שלה זרק הכל בשביל רעל עכברים. כן עצוב, עצוב לכולם אבל
יותר עצוב הכי מהכל שברגעים האחרונים שלו כשהוא הריץ לאחור את
חייו הוא זכר את עצמו מסומם וככה גם הוא מת. מסומם.

אם היו מבקשים מכם לבלוע קוקטייל לאיידס הייתם בולעים?
ותערובת של רעל עכברים ומרדימי פילים? נשמע מפחיד? כאילו כל
כדור יכול לשתק לכם את הלב אה? אבל למה כאילו? כל כדור יכול
לשתק לכם את הלב...אה ולתמיד.


יהי זכרם ברוך של כל אותם אלה אשר נפלו קורבן לטיפשות.

אל תיהיו הדוגמא הבאה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אלהים לא היה
רוצה שצפרדעים
יעופו הוא היה
נותן להם
שורשים




ראשן אמביציוני


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/8/08 8:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שובל א.ס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה