'מה את רוצה מהדיוטי פרי?'
אני רוצה, שתמצא שם את הבקבוק הכי גדול של אמונה חזקה וסוחפת
שאתה יכול למצוא. הוא נמצא בין המשקאות, פשוט לא חיפשת אותו אף
פעם. ותשים אותו בעגלה. תקנה גם מרלבורו מדיום, שיהיה לי.
אל תחכה יותר מדיי, תפתח את הבקבוק כבר ברגע ששילמת עליו.
ותתחיל ללגום ממנו, תוך כדי שיטוט.
יש בושם אחד שאני מאוד רוצה. הוא נראה פשוט. הבקבוק שלו לא
מעוצב מספיק לטעמך. הריח שלו לא אופייני לבושם. זה יהיה הריח
שלך מעכשיו. תזליף על עצמך המון בתוך החנות, כמו ישראלי טוב.
כשאתה יוצא, כבר תהיה מבושם בו. אם יחלפו הימים, לאט לאט, הריח
יחלחל לתוכך, וסוף סוף יהיה לך ריח. ריח משלך, שאני אוכל לנשום
לאף, בכל פעם שנשארים לי רק הבגדים. אולי אם יהיה לך ריח כזה,
תוכל להריח אותו ולהרגיש שאתה קיים.
שב על ספסל שניה. אל תדאג, אתה תספיק הכל ועדיין גם לטיסה שלך.
תסתכל קצת על האנשים סביבך. תשאל את עצמך לאן הם נוסעים ומה
מחכה להם שם. תשאל את עצמך, מה הם השאירו כאן והאם הם מאושרים,
ואם כן, אז איך הם מאושרים. תן לעצמך להסחף עם הסיפורים שבנית
עליהם בראש. אולי האנשים האלה ילמדו אותך עכשיו משהו. וגם אם
לא, אולי הסיפור שתבנה, גם בלי לדבר איתם ממש, יעשיר אותך. תן
לעצמך להרגיש אבוד. ולבד. תרגיש סוף סוף את עצמך. אתה יכול גם
להריח אותך עכשיו. תנשום עמוק. וקח עוד כמה לגימות. ואז תמשיך.
צריך גם משקפיים. זה קלישאתי ונדוש, אבל אין ברירה. זה גם לא
תענוג גדול, לבזבז זמן דיוטי פרי על משקפיים. אז פשוט תיגש,
ותיקח את הזוג הזה. אתה גם יכול לבקש אותו מהמוכר. הוא יריח את
האדים מהפה שלך, ויבין לבד לאיזה זוג אתה מתכוון. מעניין, שאף
פעם לא מדדת אפילו את הזוג הזה שלי, אפילו שחיית אתי כל-כך
הרבה שנים. כן, הזוג הזה, שאני מרבה להשתמש בו. אולי יותר מדיי
לטעמך. אלה שהמספר שלהם קצת נמוך מדיי בשבילי. הם מטשטשים קצת,
לא רואים מדוייק מספיק לפעמים. אבל רואים דברים טובים איתם.
הגוון הוורדרד שלהם אכן מעוות מעט את התמונה. אל תדאג, תוכל
להסיר אותם בכל רגע נתון. בדקתי בשבילך, זה חוקי לגמרי להשתמש
בהם.
מצד ימין לחנות של המשקפיים נמצאת חנות בגדים נוספת, זאת שאף
פעם לא נכנסת אליה. לא נראה שתמצא שם משהו. בכל זאת, כנס.
תסתכל על הז'קט הפשוט הזה. אם אתה לא מרכיב את המשקפיים, אתה
תראה שהתפרים לא מוצאים חן בעיניך והגימור לא מושלם. בטח לא
מצדיק את המחיר. זהו, שעם המשקפיים אתה תראה גם, שלז'קט הזה יש
צבע מיוחד, ותוכל גם להבחין שהגזרה שלו מעניינת במיוחד. זה
יספיק לך כדי למדוד אותו.
כשתמדוד אותו, תן לו כמה דקות להתרגל לגוף שלך, ולעצמך לחוש
אותו. הז'קט הזה לא מחמם. הוא אפילו מקרר. הוא ייתן לך את הקור
הזה, שאתה רוצה. תמיד חם ומחניק לך מדיי. איתו יהיה לך ממש
בסדר. כשתלבש אותו, לא תהיה חסין מהגשם, אבל תהיה חסין מכל
האשמה שמטפטפת עליך מהאנשים שאתה אוהב וגם מהאוויר והשמיים.
תוכל סוף סוף לעשות את מה שאתה רוצה, בלי להצטרך למצוא מחסה
מהאשמה הזאת. תקנה גם נעליים שיתאימו לז'קט. כאלה שיחזיקו
שנים, ויוליכו אותך למקומות - שעכשיו, כשיש לך ז'קט מתאים,
תוכל להגיע אליהם. נעליים שהולכים איתן קדימה, בלי להסס ובלי
לדשדש. נעליים חזקות, שיחזיקו ויהיו נוחות במהלך כל הטעויות
בניווט. אתה תראה, כמה אומץ זה נותן, כשנועלים את הנעליים
הנכונות.
יופי. עכשיו צריך שעון - רכישה נעימה יחסית, לא? הוא לא צריך
להתאים לצלילות. הוא רק צריך להראות לך מה השעה. לא מוקדם
מדיי, ולא מאוחר מדיי. הוא צריך להחזיר אותך להווה, כשאתה קופץ
20 שנה קדימה. הוא צריך לרמוז לך בעדינות שהזמן חולף, כשאתה
מגזים בהתחבטויות במקום לחיות. הוא צריך להיות מורגש על פרק
היד, אבל לא כבד מדיי. זה נשמע כמו הוראות מאוד מדוייקות, אבל
תתפלא - אפשר להגיע לזה גם בלי מחקר של שנה וסקר שוק באינטרנט.
אם זה קשה - לגימה קטנה, משקפיים - ואתה תראה שתמצא את השעון.
אל תדאג אם טעית, יש לך נעליים ללכת עיקופים מאוד גדולים, אתה
זוכר.
טוב. אחרי רשימת קניות כזאת ארוכה, אתה בטח רוצה להתפנות
לקניות שלך. זהו, שיש לי הצעה אחרת בשבילך: לך לקנות ספר. אין
הרבה מה להתלבט. תמצא משהו שמעניין אותך. כמה קל להתמסר למלים
כשאתה חמוש בכל הקניות החדשות שלך. אז תקנה לך ספר. ותמצא פינה
נעימה לקרוא אותו. ותתמסר אליו ואל הסיפור שהוא מביא לך. עד
שהטיסה תגיע. תוכל לחזור אליו גם בלילות, אחרי שתנחת, כשאתה
שוכב עם בליל של לשונות זרות באזניים. תפתח אותו, והוא ילחש לך
מלים עבריות של בית לעיניים. ותלמד מהספר. תלמד מה שכתוב בו.
וגם תלמד, על כוחן של המלים לברוא.
אתה תמיד אוהב שיש מספיק מהכל, אז רק שתדע, שאין שום צורך
לקנות אהבה. נראה לי, שפשוט קנינו יותר מדיי, ולא השתמשנו
אפילו במה שהיה.
וכשיגיע הזמן, תארוז את המזוודה המעוצבת שלך, ותכניס בה גם את
כל הדברים שקנית בדיוטי פרי לבקשתי. ותתקשר אליי, להגיד לי
שאתה פה, שקנית את כל מה שהזמנתי.
אני לא יודעת איפה אני אהיה. אתה יודע, גם לי יש נעליים
לטעויות בניווט, ומעיל, ומשקפיים, וכפפות, וספר. השעון שלי
מקולקל, ובקבוקי האמונה נגמרו לי - אז אני שותה בעיקר יין
אדום.
וכמה אתה אוהב אותי ככה, חזקה ורחוקה ובלתי מושגת.
אבל אל תדאג, הדברים שביקשתי לא יתבזבזו לך. אני רק מצטערת,
שלא השכלתי לתת לך אותם קודם, ומקווה שתשכיל להשתמש בהם. |