|
אני נושא אותך עמי, חייט עגום שכמותי.
מאז שהחלטת לפרום את שמלת המשי ההדוקה שתפרתי לך בתפר מכונה.
המחוך שארגתי מסיבי פשתן לבנים.
מונח עכשיו פרוש על מיטתי,
וכתמים של תוגה מכתימים בו את מתווה גופך,
שנותר שקוע בו כאילו ביקרת בו לפני רגעים מספר.
את האבזמים הכבדים שרכסתי לך
בלילות חסרי שינה של נהי ועילוסין
הותרת על רצפת הבטון הקרה
עליה שוב אני מתהלך בעוד שהיא מותירה בי צלקות שמאחרות להגליד. |
|
|
לבד, אתה גר
לבד, אוכל לבד,
שותה לבד, חי
לבד, על המצח
כתוב לך לבד
אז על מי אתה בא
לעשות את
הפוילרשטיקים
שלך? על השליח
של הפיצה?
קח את הפיצה
הזוגית שלך
ותחנק איתי.
דב נבון לשי
אביבי, בקטע
מתוך מערכון -
מתוך אחת
מתוכניות
המערכונים
הגדולות שנוצרו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.