את לא יפה, אבל יש לך סקס אפיל. ולצערינו אף אחד גם לא מכיר
אותך.
ראיתי אותך בפעם הראשונה בבית הספר, ועקבתי אחרייך את כל הדרך
הביתה. סקרנת אותי.
לא היה לי מושג מאיפה באת, או איך קוראים לך בכלל. אבל משהו בך
נורא הזכיר אותי.
לפעמים, כשהיינו יושבות בלובי של הבית ספר שלנו, מעתיקות
שיעורים או סתם מסתובבות עם החברות שלנו, נוצר בינינו קשר עין.
יש לך עיניים ירוקות-אפורות כאלה, למרות שפעם סיפרת לי שלהורים
שלך יש עיניים חומות בכלל.
את נראית כאילו באת ממקום אחר, אפילו שאת לא יפה. נראה כאילו
ענן של ערפל עוקב אחרייך לכל מקום, ומטשטש את העקבות שאת
משאירה מאחורייך.

ויום אחד נעלמת. לא באת לבית ספר יותר, ולא מצאתי אותך
ברחובות. אני זוכרת את הריח שלך, שהיה אפשר להריח אותו כל כך
מרחוק. כל הבנים השתגעו על הריח הזה.
לא היית הרבה זמן בסביבה, לא מספיק כדי שנוכל להכיר אותך. פשוט
באת, כאילו רק כדי ללמוד אותנו, ואז הלכת.
בשבילי תמיד היית אנונימית, למרות שמישהו פעם אמר לי שקראו לך
נטלי.

להתראות, נטלי.