|
הרגש הממאן לחבור
יוצר תשוקה עזה מכול
בכול השברים של החשכה
הבוהקים לאור יום.
האנשים האלה עוטפים אותך מכול עבר
חונקים בך את תחושת החופש
אתה לא מובן לעצמך
ולא לכול נפש חייה מנגד.
שיבולים זהובות על אם הדרך
נושקות לכחול השמים
כאן הרגש מפנים מיתריו
לאורך כול הזרם.
על ברכך נפלת שולל
לסך מסילות האשליה
הסר כבלך לאור יום
הלילה כבר יסור מאליו. |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.