עופר בור / התנקשות |
כקרבנות מובלים אל מזבח
שלא נלקח בחשבון.
הטקס אטי,
סופו מארגן וברור
שתיקה חגיגית מחניקה את ההלם,
הצער פמבי,
משדר, שקול ומדוד,
שומרים טעונים בצמתים,
משקפות מביטות לגגות.
הוא הבזיק מלמטה,
הגיח מאפל באר
הציץ מחלון המחסן,
המתין בקצה מדרגות.
הוא נטמן במסעד הכסא,
תקתק במשענת הראש,
עיניו השחורות בערו
חיוכו מצודד
אור ירקרק נצנץ בגומות לחייו.
קים והבטיח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|