א. בשמיים יש כוכבים.
  ועכשיו אתה במרומים.
  אני כל כך עצובה.
  וקשה לי לראות את תמונתך.
 
ב. אחשלי קשה לי בלעדיך.
  זקוקה עכשיו להקשבתך.
  וכל כך צריכה את עצתך.
  שלי תמיד עזרה.

פזמון: יש בעיניי דמעה.
       שעכשיו היא כבר זלגה.
       אין מי שינגבה.
       כי אתה עכשיו בעולמך.
       יש בעיניי דמעה.
       שעכשיו היא כבר זלגה.
       אין מי שינגבה.
       כי אתה עכשיו בעולמך.

ג. אני זוכרת כשהיינו נהולכים.
  היינו צוחקים.
  מדברים על דברים.
  עצובים עד שמחים.

ד. בלילות היינו יושבים.
  ולפעמים רואים סרטים.
  רוב הזמן שומעים שירים.
  ועכשיו אתה במרומים.

פזמון: יש בעיניי דמעה.
       שעכשיו היא כבר זלגה.
       אין מי שינגבה.
       כי אתה עכשיו בעולמך.
       יש בעיניי דמעה.
       שעכשיו היא כבר זלגה.
       אין מי שינגבה.
       כי אתה עכשיו בעולמך.