רגליי לאות מדרכי אל פניך
העוד תחבקני בשתי ידיך?
נודדת בין שדות הזרועים געגועים אליך
מביטה בשמים ונזכרת בעיניך
אתה מביט כך מלמעלה, את לבי קונה
קוראת בשמך אך אינך עונה
בשערי עוד חולפות ונושבות הרוחות
מוחות מעיניי דמעות מלוחות
תוהה מתי אוכל להיות בטוחה
שתוכל לאהוב ואהיה רק שלך
וכיצד אוכל לחיות בלעדיך?
אחכה לרגע בו אשזר בחייך
מהלכת בשביל גורלי, חולפת על פני החיים
מונה את הדקות, נדמות הן כשנים
כבר עברתי כברת דרך, אך אין בזאת די
לא ארפה מדמותך, אאחז בשתי ידיי
נזכרת בקולך המרגיע והמתוק
נשמע כל כך קרוב, נראה כל כך רחוק...
2005 |