|
תודה לך הקוראת
תודה לך
מרוב תשבחות
כמעט הרגתי את הערגה אליך
עת הסמקתי מנחת
זמן הפכתיה למחמאה
אך לא אך לא
גברה עלי התאווה
געגוע שדיה זו השחומה
ההולכת במטע זיתים
יום חמסין מדיף זיעתנו
שוטף מי אשפיים עורג
זה הקושי הקיומי
של ערגתי
הלא ממומשת
ההורגת אותי כליל
ביסורי המענגים
הו ערגתי ערגתי |
|
|
שמישהו יסביר לי
למה החתול שלי
חייב להשתין על
שולחן המטבח?!
די, הבנו כבר את
הקטע של ה"כבר
13 שנה אני מבקש
שתסרסו אותי, יא
בני זונות,
וזובי!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.