באמצעה של השממה,
בארץ אין בה ניד וניע,
עומד, מוקף הוד ודממה,
אנצ'אר - אחד, ואין שני לו.
נולד מבטן הישימון
ביום חרון שוכן המעל;
וענפיו חסרי הגון
ושורשיו ספוגים ברעל.
נוטף הרעל על גזעו,
נמס בשמש היוקדת;
ובין ערביים שב לקפוא
כשצינת הליל יורדת.
ואם ענן ימטיר גשמיו
על זה העץ - הן הם כבר רעל;
ואם יפגע בו אך משב -
מיד בו רוח מוות תעל.
וכל חיה או בת-כנף
בכל כוחם בורחים ממנו;
וכך, ממית הכל, ניצב
אנצ'אר, ואין בודד הימנו.
היצירה הזו היא תרגום חלקי של שיר מאת המשורר הרוסי א.ס.
פושקין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.