ערן אורן / נשמה אובדת |
בפאתי קופסת-שכל,
נעטפת ברגש
שנדחק לפינה
ופינה מקומו
לרובוט - לאיש קרש
שמשים את פניו
למדע, לקידמה.
כווצה, מקופלת,
נלחמת בקור
המתדפק על דלתייך
להקפיא ולגמור...
ולחתום לעולם
את מתק שפתיך
המפיח רוחות
של תשוקה, ושל דרור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|