ערן אורן / האיש שידע יותר מדי |
בעצם לא ידע דבר.
הוא כל הזמן רק חפר ונבר
ועבר בין השכבות וזרק
מאחוריו שברים
שהודבקו במלאכת מחשבת,
אך תמיד היה חסר איזה חלק.
אז הוא המשיך לחפור והגיע בסוף
אל הצד שמעבר,
ובמרחק מאה מטר ממנו
ראה, והנה עלם חופר.
פנה אליו ואמר: "חבר
לא תמצא
את אשר אתה מחפש.
כבר חפרתי אני
ורק חרס העליתי בידי.
בוא, נלך מסביב -
העולם יפה גם על פניו."
אך העלם לא סב
את פניו ואמר: "אני אמצא,
אתה עוד תראה,
חפירתי אינה חפירתך
ומכושינו שונים זה מזה."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|