היא, חשוכת הילדים
אהבה אותו, כאילו בנה הוא
הוא, שגר עם הדודים
העריך אותה כאם
גם עם תום הלימודים
כשפנה לדרכו והיא עוד לימדה
הם שוחחו ונשארו עדיין ידידים
מס' פעמים בביתה הוא ביקר
ואז, כשהגיעה העת לחיולו
הוא ביקש שתבוא לראותו מתגייס
היא לא יכלה, הוא הצטער בכל כולו
שהיא אינה נוכחת לידו
היא לא רצתה להיות מובכת
אז לא הייתה לה אפשרות
להיות עימו, נוכחת
היא הייתה מורה שלו
הוא כעס ולא קיבל
חשב שזה תירוץ
הפסיק לבקר ולצלצל
והקשר לאט ניתק
היא כאבה את חסרונו
הוא היה לה כבן
מבחינתו, לדאבונו
הוא איבד עוד אם
אך את הקשר לא חידשו
וכל אחד המשיך בחייו
לראות זה את זה לא עוד ביקשו
אך האהבה עוד נותרה
ואז, בבת אחת ובלי שום הודעה
זה היה בערב חג
שיערה האפיר, חרב עולמה
היא שמעה שהוא נהרג. |
