|
מעבר לשער הרחמים
במקום בו נפרצו החומות
ניתן להבחין בטבעת הזמן
נעלמת מבעד לאבק.
על רקיעי העולם ושמונת ממדיו
דיברו ספרי הקדמונים
ציר הצ'קרות העולה לשמים
נושק לכל אשר נשכח היה.
אור אדום מרצד עיניים
רחש העצים של היער הקדום
נשב עצמו לדעת
היו אלה תכלת הדברים.
לוח שעונים מכוון לעצור
אני מנסה לנשום עכשיו
את כל ערפילי המתכת
הדרך נפרשת לפניי. |
|
|
ציירתי ציור
בקמח על השולחן,
ואז באה רוח
והעיפה הכל.
האישה הקטנה
עדיין לא יודעת
לקבל ביקורת
בונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.