|
החורף יגווע מתוך הבלבול
גוועת תקופת חסד
גשומה חשוכה
גוועת תקופת הלם טוב ומבורך
האביב יבוא לפני שתספיקי
וכל מקלטייך כבר ייבשו
תיבש שלולית הבוץ ברחוב
ייבשו נחמתם של בקבוקי יין אדום וחם
יגמר זמנו של הקינמון המיטיב
ידהה החושך החורפי הסמיך
יחמיצו החלומות שלא יכולת ללגום למציאות
באוויר יהיה ריח חריף ומשכר
של פרחים שפרחו והופרו
פרפרים יחוגו סביבם
חתולים ישמיעו יללות תשוקה צורבת
זוגות אוהבים יתחבקו
האביב יבוא לפני שתספיקי להסב מבטך מכל אלה
הם יחבקו וילטפו ויפרו ורבו ויאהבו
ואת?
תני לטיפה אחרונה של גשם לזלוג ולהרטיב
מי יודע אם ישוב הגשם. |
|
|
זה שאני לא
מחזיר טלפונים,
לא עושה אותי
לאגואיסט, מה
שעושה אותי
לאגואיסט, זה
האגואיזם שבך
שמאוכזב ממני
ומאי החזרת
הטלפונים שלי,
אז אני ממליץ לך
בכבוד רב להפסיק
להתקשר, תודה
ותמסור ד"ש גם
לאמא..., אבא
אני לא רואה שום
סיבה לבכות,
תפסיק.
משה קרוי, בן
שנתיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.