הוא מתנדב במד"א במשך יותר משנתיים.
יצא לאירועים
ותקריות
פגש המון פצועים
וגם גוויות
אנשים מרוחים
על מדרכה, על הכביש
לאיברים מעוכים
הוא כבר מזמן נהיה אדיש
משוטט באמבולנס
רכב פאר של נט"ן
האמת היא רק ניואנס
אצל הפרמדיק הקטן
לובש מדים
הכרכרה כבר מחכה
ברגעים אחדים
המתיקות נמחקה
יוצא אל לב הדם
אל האיברים שבחוץ
שאריות של בני אדם
רק נשארו מהפיצוץ
והוא, אדיש וקר
חושב מתי ילך לישון
אך דווקא אז הוא נזכר
בהלם הראשון
היא הייתה בת גילו
היא מתה בידיו
משמעותית היא בשבילו
שינתה היא את חייו
אליה לא היה אדיש
את מותה הוא כן כאב
המכונה הפך לאיש
כשמתה בזרועותיו
בגילו היא הייתה
ומותה אותו שינה
הוא היה בכיתתה
והיא מתה, בתאונה
מאז ליבו פשוט קפא
אותה הוא לא הזכיר
הוא לא הודה, היא הגופה
הראשונה שהוא הכיר |