תיפול חומת-האטימות הנפשעת!
אוזני-הממסד אטומות כבשעם;
עיניו כסומא עצומות.
אלפי-בעלי נכות זקוקים לעזרה ולמשענת;
אך לפקידים של אבן לבבות.
למוסדות אין איכפת מאנשים שלא יכולים ללכת;
שלכיסא-גלגלים רתוקים.
הכל רק סחבת וסחבת;
עונים ריקם כל הפתחים.
תיפול חומת-האטימות הנפשעת!
יפשיר הקרח של שרירות-לב.
גם לנכים הזכות לכבוד וצדק;
היו קשובים לכאב.
אל תמנעו מהם דיור שתואם את מצבם!
את מעותיהם הדלות אל תגזולו!
תתנו להם לחם-חוקם.
תדעו, ישנם אנשים על כיסא-גלגלים
ללא גשת נוחה לבית;
אנשים שבביתם אין מעלית.
ישנם גם כאלה שקצבתם לא מספקת;
שחייהם פורענות קיומית.
אך לאיש מצוקתם אינה מזזת!
חומת-בדידות וחוסר רגש,
מפרדת בינם לבין שירותי-הרווחה.
אין מי יקשיב; אין מי יהיה לעזר.
אוזן-כל אטומה.
אך לא לעולם חוסר-צדק!
כולנו נתאחד מול אטימות-הממסד.
בביצורי-האדישות נבקע סדק;
לחברה שוויונית וצודקת נשית מסד.
השחיתות החברתית, לא לעד לה חוסן!
עוד ימוטו מסעדיה נפול.
למאבק בשל אטימות-לב עוקץ;
רק אז נהפוך להכל! |