כל שנה יש את הרגע הזה - הריצה הראשונה בגשם.
אם אתה לבד, זה יכול להיות קצת עצוב,
אבל בעיקר מנקה.
אם אתה ביחד זה יכול להיות מצחיק,
אבל גם מפתה.
תופעות טבע, תמיד מרגשות אותי,
אחרי הכל זה שני עננים שנפגשים,
אולי תצמח שם אהבה...
אולי הם פגועים,
והרעם הוא צעקת האכזבה...
יש בזה משהו שאהבה ואכזבה מתחרזים,
אתה כאילו המטבע, והם כאילו שני הצדדים.
וכמו באהבה, אתה מטיל את המטבע למעלה, ונותן לגורל להחליט.
וכמו באהבה, בסקרנות אתה עוקב על נחיתת המטבע ורק אז מביט.
זכיתי?
הפסדתי?
אולי גם קצת בכיתי,
אבל מה שבטוח למדתי.
כי כל תזוזה של לב מלמדת משהו בגוף,
לפעמים אתה לומד רק כשאתה שוקע,
ואז לרוב אתה לומד אייך לצוף.